רש"י על חולין ט׳ א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ט׳ ע״א:י׳ רש"י על חולין ט׳ ע״א:י״ד »

12 נָטַל?! הָא לֵיתַנְהוּ, אֶלָּא נָקַב בְּנֵי מֵעַיִים מַהוּ? נָקַב?! הָא קָא חָזֵינַן דְּהוּא נַקְבִינְהוּ! אֶלָּא נְטָלָן וְהֶחְזִירָן כְּשֶׁהֵן נְקוּבִין, מַהוּ? מִי חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בִּמְקוֹם נֶקֶב נָקַב, אוֹ לָא?

פירוש רש"י על חולין ט׳ א:י״ב

12 נטל הא ליתנהו - ולא חזינן בהו שום ריעותא ומאי ספקא איכא:

13 מי חיישינן שמא במקום נקב - שהיה בו תחלה אתרמי ליה השתא שהכניס בו שיניו וטרפה דנקבו הדקין אחד משמונה עשר טרפות הוא:

« רש"י על חולין ט׳ ע״א:י׳ רש"י על חולין ט׳ ע״א:י״ד »